- תעשיית התעופה נתונה לביקורת בשל פליטת ה-CO2 הגבוהה שלה לכל מייל והחששות ההולכים ומתרקמים לגבי שינויי האקלים.
- ל"אקדמיה של תעופה לפעולה", קואליציה של עובדים בתעשייה, יש תביעה לשנות אסטרטגיות תעופה כך שיביאו בחשבון קיימות על פני התרחבות.
- מבקרים טוענים כי ההסתמכות על פיצוי פחמן והתקדמות טכנולוגית אינה די מספקת כדי להתמודד עם העלייה בפליטות התעופה, שעשויות להגיע ל-25% מהפליטות הגלובליות עד 2050.
- הקבוצה תומכת במטרות הפחתת פליטות מבוססות מדע ודימון מחדש של טיסות כמקום לחדשנות וגישור שוויוני.
- הוותיק קארל בוקסטל קורא למובילי התעשייה לנטוש את "העסק כרגיל" לטובת עיצובים של טיסות נקיות ודלקים חלופיים.
- הקואליציה מדגישה את הצורך בהנהגת מדיניות חזקה כדי להבטיח שהתעופה תואמת את היעדים הגלובליים לקיימות.
קבוצת חובבי תעופה ומקצועני תעשייה צועקים על משבר שעולה לגבהים חדשים – תרומת התעופה לשינויי האקלים. הקריאה שלהם היא מהפכנית ונחוצה. השמים, שנראו בעבר כבלתי מוגבלים וכחולים, מסתירים בעיה דחופה מתחת לרוחבם השקט.
בעולם שמודע יותר ויותר לשעון מתקתק של שינויי האקלים, תעשיית התעופה מוצאת את עצמה במרכז התשומת לב. היא אחראית ליותר פליטות CO2 לכל מייל מכל סוג תחבורה אחר, וטיסות מיועדות בעיקר לאמידים בעולם, תוך כדי ניסיון להרחיב את טווחן בצורה אקספוננציאלית. הדחף הקבוע הזה לצמיחה דומה לחרב בעלת שתי פאות, שכן הוא מסכן להפוך את אחת מההישגים הטכנולוגיים הגדולים של האנושות לחובה פלנטרית.
כאן נכנס "אקדמיה של תעופה לפעולה", קואליציה של עובדים בתעשייה המונעים על ידי המסירות שלהם גם לטיסה וגם לעתיד הסביבה שלנו. קרועים בין התשוקה שלהם למרגלי התעופה לבין דאגה שמתרקמת כלפי הכדור, מקצוענים אלה תומכים בשינוי רעיוני קונקרטי באסטרטגיות ובמטרות התעופה. הם טוענים שההסתמכות של התעשייה על התקדמות טכנולוגית אופטימית היא אשליה, שאינה יכולה לאזן את העלייה המתמשכת בתעבורה האווירית.
הקבוצה שואפת להשיב לעיתים חדשות לשמים בעזרת פרקטיקות קיימות על ידי תמיכה במטרות מבוססות מדע להקטנת פליטות ולא לרדוף פשוט אחרי אשליית פיצויי פחמן. מרכזי לרעיונם הוא ההכרה בכיבוש ההולך וגדל של הפחמן של הטיסה – שמוערך שיהווה רבע מכלל הפליטות המיוצרות על ידי בני אדם עד 2050 אם לא נשקול אותו.
שורש הקריאה הזו לשינוי הוא דחף לכייל מחדש את המושג של טיסה. החלום של התעופה זקוק לדימוי מחודש, לא כווקטור של התרחבות אין סופי, אלא כהזדמנות לחדשנות וגישה שוויונית. מהנדסים, טייסים ומנהלים מצטרפים לכוחות, מחוזקים באמונה שהגבלות על מספר הטיסות, כאשר הן מיועדות בשיקול דעת ובצדק, יכולות לאזן את המשוואה העדינה של ביקוש וקיימות.
אייקון התעופה והוותיק קארל בוקסטל מגלם את הראייה הצנועה אך השואפת הזו בכוונה מהפכנית. הוא וחבריו קוראים לממשלות, חברות ומקצועני תעופה נוספים לוותר על הסיפוק של "עסק כרגיל". סגן הנשיא הקודם של התעשייה לקיימות מדמיין תקופה עליזה של טיסות נקיות, שבה עיצובים חדשניים של מטוסים ודלקים חדשים מגדירים את קו האופק, בעוד השקט והגישה מעשירים את החברה.
כאשר החלוצים הללו נלחמים את הקרב עבור הרוב השקט בתעשייה, הם שואפים להקצות מסר חזק: הזמן לקוות בחוסר מעש חלף. אנו עומדים על גבול רגע מהפכני שבו התעופה חייבת להתאים ליעדים הגלובליים לקיימות, ולא לעכב אותם. הנהגת מדיניות חזקה ומדיניות פרואקטיבית יכולות להחזיק مفتחות לשימור התלהבות הטיסה לדורות הבאים. כמין, אנו עומדים על סף שינוי הכרחי. השמים שלנו, afinal,应该反映出我们期望在地球上达成的和谐。
גבול השמים: כיצד התעופה יכולה להיאבק בשינויי האקלים ולדחוף את הקיימות
הבנת השפעת התעופה על הסביבה
תעופה אחראית לכש-2-3% מהפליטות העולמיות של פחמן דו-חמצני, אך טביעת הרגל האקולוגית שלה מוגדלת על ידי פליטות בגובה רב, שיש להן אפקט חימום גדול יותר מאשר פליטות ברמת הקרקע. מטוסים משחררים חנקן חמצני, אדי מים וחלקיקים התורמים להיווצרות שובל וז'יל הקופים, מה שמחמיר עוד יותר את שינויי האקלים.
צעדים מעשיים וטיפים לחיים עבור תעופה ירוקה יותר
1. השקעה בדלקי תעופה קיימים (SAF): דלקים רגילים יכולים להיות מעורבים עם SAF, שמיוצרים מביומסה וחומרים פסולים, ובכך מפחיתים באופן משמעותי את הפליטות.
2. הטמעת אופטימיזציה של מסלולים: שימוש במערכות ניווט מתקדמות כדי להפחית את צריכת הדלק על ידי אופטימיזציה של מסלולי הטיסה.
3. אימוץ מנועים חשמליים והיברידיים: לעודד השקעה בחקר ובפיתוח טכנולוגיות למטוסים חשמליים והיברידיים.
4. שדרוג צי המטוסים: החלפת מטוסים ישנים ולא יעילים במודלים חדשים שדורשים פחות דלק.
5. קידום שדות תעופה נייטרליים בפחמן: פיתוח שדות תעופה המשתמשים במקורות אנרגיה מתחדשת ובתוכניות פיצוי פחמן כדי להפוך לנייטרליים בפחמן.
דוגמאות מהמציאות
– חברת Scandinavian Airlines הובילה את השימוש בטיסות המופעלות על ידי דלק ביולוגי, והדגימה את הפוטנציאל להפחתת פליטות.
– חברת Japan Airlines אימצה SAF במסלולים מסוימים, והראתה את היתכנותו ואפקטיביותו.
– דגמי מטוסים ללא פליטות הפועלים על מימן של Airbus, שצפויים להיות זמינים עד 2035, מדגישים את ההישגים של התעשייה לעבר טכנולוגיות ירוקות.
תחזיות שוק ומגמות בתעשייה
השוק הגלובלי עבור דלקי תעופה קיימים (SAF) צפוי לגדול בקצב צמיחה שנתי (CAGR) של יותר מ-10% עד 2030, בשילוב יוזמות ממשלתיות להפחתת פליטות CO2 בתעופה.
תכנים ומחירים
– דלקי תעופה קיימים: מחירים כיום עדיין גבוהים יותר מדלקי טיסות מסורתיים אך מצטמצמים בגלל ייצור רחב והתקדמות טכנולוגית.
– מטוסים חשמליים: צפויים לשרת בעיקר טיסות קצרות עם הרחבה הדרגתית לשווקים רחבים ככל שהטכנולוגיה הסולארית משתפרת.
מחלוקות ומגבלות
– היתכנות של SAF: על אף שהדבר הוא מבטיח, המלאי המוגבל והעלויות הגבוהות מעכבות את האימוץ הנרחב.
– אופטימיזם טכנולוגי: מבקרים טוענים נגד ההסתמכות על טכנולוגיות שלא הוכחו, ומדגישים את הצורך בפעולה מיידית תוך שימוש בשיטות הקיימות.
– השפעה כלכלית: המעבר לפרקטיקות קיימות יכול לגרום לעלויות משמעותיות עבור חברות התעופה והנוסעים.
סקירה על יתרונות וחסרונות
יתרונות:
– פוטנציאל להפחתת פליטות משמעותית.
– שיפור בתפיסת הציבור ונאמנות לקוחות.
– חיסכון בעלויות דלק בטווח הארוך.
חסרונות:
– עלויות השקעה גבוהות בתחילת הדרך.
– אי ודאות טכנולוגית ורגולטורית.
– תלות בהתקדמות בתחומים קשורים.
המלצות מעשיות
1. לחברות תעופה: לאמץ צי היברידי תוך התחלת מערכות דלק SAF כדי לקבוע את הבסיס לקיימות בעתיד.
2. לממשלות: לספק סובסידיות ותמריצים לייצור SAF וחקר טכנולוגיות ירוקות.
3. לצרכנים: לבחור בטיסות ישירות על פני חיבורים מרובים ודא להעדיף חברות תעופה שמבוססות על פרקטיקות קיימות.
טיפים מהירים
– לבחור חברות תעופה שעובדות בצורה פעילה על הפחתת טביעת הרגל הפחמנית שלהן.
– להשתתף בתוכניות פיצוי פחמן בעת הזמנת טיסות.
– לתמוך במדיניות שנועדה להפחית פליטות בתעשיית התעופה.
כשאנו מתמודדים עם צורך דחוף להגדיר מחדש את תפקיד התעופה בשינויי האקלים, מאמצים שיתופיים המשלבים חדשנות בתעשייה, תמיכה מדיניות ומגוון בחירות צרכניות יכולים לפנות את הדרך לעתיד שבו טיסות הן גם מרגשות וגם ידידותיות לסביבה. כדי ללמוד עוד על פרקטיקות קיימות בתעשיות מגוונות, בקרו בפורום הכלכלה העולמית או בעמוד שינויי האקלים של נאס"א.
